בטקס גזירת הסרט ב-30 במרץ לדירות לורל קריק, דיירת פתחה את נאומה
עם המילים החזקות האלה:
"שמי אוולין צ'ייס... ואני לא קורבן. אני ניצול".
אוולין לא מתביישת לפרט את ההתעללות שעברה. זה גרם לה לברוח מהבית כשהייתה מתבגרת. וכאם לשלושה, היא ברחה פעמיים מבעלה החבר-חוקי עקב התעללות לכאורה. אוולין אומרת שהם תמיד האמינו שדברים ישתפרו אם הם פשוט לא יוותרו.
"התמקדנו בהפיכת הכאב שלנו להתמדה", אמרה אוולין. "אני אף פעם לא מרשה לכאב שלי להכתיב את עתידי."
בשנת 2019, אוולין החלה לחפש דיור שתוכל להרשות לעצמה עבור משפחתה. זה היה מאוד קשה מכיוון שהיא חיה על מוגבלות - זאבת וסרטן מנעו ממנה להחזיק בעבודה קבועה. המשפחה קפצה בין בתיהם של קרובי משפחה וחברים, חוויה שלא הציעה פרטיות או יציבות.
אוולין לא הפסיקה לחפש דיור. לאחר שנים של דחייה מצד מנהלי דירות שכינו אותה "אחריות" ונכנסו לרשימות המתנה רבות, באוגוסט 2021, אוולין ומשפחתה עברו למקלט נשים וילדים באוסטין. זה היה עוד מהלך זמני, לא בית. לבסוף, זה קרה. אוולין קיבלה טלפון ממנהל בלורל קריק שאמר שהם אושרו באופן טנטטיבי לדירה במתחם. היא והילדים שלה התמוגגו.
"אחרי שכל כך הרבה דלתות נסגרו בפנינו, לורל קריק פתחה את הדלתות שלהן", אמרה אוולין. "השמחה שלנו עלתה לשלב הבא כשהגענו לכאן כדי לצפות במתחם. לא ידענו שנעבור לדירה חדשה לגמרי בישוב יפהפה”.
הרגע המרגש ביותר של הנאום הגיע כאשר אוולין החזיקה את מחזיק המפתחות ואת המפתחות שקיבלה כשמשפחתה עברה לגור.
היא אמרה, "...והשרשרת אומרת, ברוך הבא הביתה. וכן, הרגשנו בבית. תודה לך."
אוולין סיכמה והודתה לקהילות הקרן על שנתנה למשפחתה התחלה חדשה. היא גם אמרה שהם מצפים לגשת לשירותי תמיכה בלורל קריק, כולל מרכז הלמידה ותחנת האחיות. אוולין אמרה שהיא רוצה להתנדב עם תוכנית המזווה למזון בריא כדי שתוכל להחזיר לקהילה.
